<h1>העיטור הלכ' תפלין ח"א</h1>
<h2>דף עט:</h2>
והשתא אצטריך לפרושי מהו "קלף" "ודוכסוסטות" "וגויל" ושמעתי "שהקלף" הנקלף נקרא בלשון יון. "דוכסוסטות" שנגרד ב"פ אחד במקום בשר כמו שגורדין העבדנין ואחד במקום של שיער כגון שגורדין ממנו ולישנא דדוכסוסטות דו שנים כסוסטות גרידה והקליפה שנוטלין ממנו הוא הקלף וכן מצאתי בשם ר' האי וכותב על הקלף במקום שיער והם הפנים הקלופים כנגד מקום השיער ועל דוכס' במקום בשר והן הפנים שכנגד הבשר ומזוזה ותפלין נכתבין במקום שנקלף. ומנחא בה סימנא כבוד אלהים הסתר דבר ששניהם נכתבין במקום הסתר. ולהאי פי' הרוצה לכתוב תפלין גורר מקום הבשר עד חציו שישאר הקליפה וכותב במקום הגרר וכן כותב מזוזות גורר השער כולו וכותב (על) מקום הגרר (ורש"י) [ורש"ג] פי' דוכס' שלא נטלה קליפתה העליונה וגויל מעובד בעפצים ולא בריר פירושא דילי'. ורבוותא פירשו עור שלם שאינו נקלף ומעובד כהלכתא הוא גויל ולשון גויל כדגרסינן (ב"ב ג'.) אבני דלא משפיין, וכשהוא נחלק לשנים הקלף הוא קלף [אוצ"ל "הנקלף"] והקליפה הוא דוכס' לפי שהוא הגרידה השניי'. וכותב "על הקלף" במקום בשר ממש. "על דוכסו"' במקום שער ממש ועל הגויל אינו כותב תפלין אפי' במקום בשר כדאמרינן לעיל (שבת ע"ט:) תפלין אגויל מי כתבינן, והלמ"מ שאין כותבין על הגויל אלא במקום שער כדגרסינן בירושלמי (מגילה פ"א ה"ט) שיהא כותב על הגויל במקום שער ועל הקלף במקום נחושתו, והכי מסתברא דאי קלף בקליפה עליונה, גבי ס"ת דאמרינן (ב"ב י"ד.) "קלף בכמה" מניח דוכס' שהיא עב עיקר העור ושואל על הקלף דטפל, היה לו לשאול דוכסו' בכמה, ועוד מקום שער ומקום בשר לאו הכי משמע ומקום שער דהכא כמקום שער דגויל הוא והתם מקום שער ממש הוא שהרי גויל אינו (קלף) [קלוף]. והלמ"מ שכותבין על הגויל במקום שער ועל הקלף במקום נחושתו כדאיתא בירושלמי ומקום בשר נמי דאמרינן לאו במקום נחושתו הוא. והלכך במזוזה גורד במקום בשר וכותב במקום שער ממש, ובתפלין גורד מקום שער וכותב במקום בשר ממש.
